מאת : פרופסור משה עירון
ביחידת הסוכרת של בית החולים וולפסון נערך באחרונה מחקר כפול סמיות, לבדיקת יעילות הטיפול באוזון לריפוי כיבים ברגל סוכרתית. המחקר נערך בשיתוף עם בית החולים סורוקה, בראשותם של ד"ר חוליו וינשטיין וד"ר ד"ר זאב פלדברין. במחקר השתתפו 61 חולי סוכרת עם כיב ברגל.
בנוסף לטיפול השגרתי של ניקוי הכיב, אנטיביוטיקה וחבישה הולמת, התבקשו המטופלים להכניס את הרגל הפגועה לתוך תא פלסטיק סגור, שלוש פעמים בשבוע, למשך שלושים דקות בכל פעם. אל התא הסגור של חברי הקבוצה הראשונה הוזרם גז אוזון (O3), ואילו מטופלי הקבוצה השנייה הכניסו את רגלם לתוך תא מלא באוויר החדר, כלומר ללא חומר פעיל. אף אחד מהמטופלים והחוקרים לא ידע מי מהם זכה לטיפול באוזון, ומי קיבל טיפול פלסבו. בתום המחקר התגלה כי אצל 81 אחוז מקבוצת החולים אשר טופלו באוזון נצפתה סגירה מלאה של הכיב. לעומת זאת בקרב המטופלים בקבוצה השנייה אשר למעשה לא טופלו בחומר פעיל, נצפתה סגירת הכיבים רק אצל 33 אחוז מהם. ההבדל בתוצאות הוא בעל משמעות סטטיסטית מובהקת.
הטיפול באוזון אינו חדש, אני אישית מטפל בו מעל עשרים שנה, הן למצבים של רגל סוכרתית והן לבעיות רבות אחרות, ורואה הצלחות מרשימות מידי יום. האוזון מחטא את הפצע, דבר המאפשר תהליך ריפוי. בנוסף לכך, לאוזון השפעה חיובית על הרקמה הפצועה, המתבטאת בעידוד גורמי צמיחה המזרזים את תהליך ההצטלקות. למרבה הצער עד כה נחשב האוזון לטיפול אלטרנטיבי שהרפואה המערבית התקשתה להכיר בו. יש לקוות שלאחר מחקר זה אשר נערך לראשונה לפי דרישות הרפואה המערבית, יזכה הטיפול באוזון לכבוד הראוי ויורחב השימוש בו.
במקרים רבים, פצע או כיב ברגל של חולה סוכרת, אינו מבריא ונשאר פתוח במשך חודשים ואף שנים. פצע פתוח שכזה עלול להזדהם ולהוביל לנמק, לרעלת דם, ולצורך בקטיעת החלק הנגוע. כ-15 אחוז מכלל חולי הסוכרת, (כחצי מיליון מהם בישראל בלבד), מפתחים כיב במהלך חייהם, וצפויים לקטיעה חלקית או מלאה של הרגל, המובילה לחיי נכות ותלות בזולת עם כל המשתמע מכך. בעזרת טיפולי אוזון ניתן להגיע לריפוי מלא או לפחות לשליטה במצב, ולחסוך את רוב הקטיעות.
by 