בס"ד
הנדון : התמודדות עם מחלת הקרהון ללא תרופות
בתי הבכורה חלתה במחלת הקרהון בהיותה בת כחמש עשרה (לפני 4 שנים).
המחלה זוהתה כחצי שנה אחרי הופעת התסמינים: כאבי בטן,שלשולים, ירידה במשקל ,חוסר חיות וכוח ועוד ועוד.
מצבה באבחון הוגדר קל עד בינוני ומיד הוצא לנו על ידי רופא הגסטרו בבית החולים לטפל בה באמצאות סטרואידים ואימורן- נאמר לי שהתרופות יביאו להרגעת ההתפרצויות, אין מדובר בריפוי כיוון שזו מחלה כרונית.
מיד עם זיהוי המחלה החילותי, כאמה, לחפש אפשרויות נוספות לטיפול וזאת לאחר שלמדתי על המחלה.
בתקופת החיפוש סירבתי לתת לה את התרופות שהומלצו, לאור הנזקים ארוכי הטווח שחומרים אלו גורמים למערכות שונות בגוף.
ביקרתי איתה ובלעדיה אצל מומחים בתחום (רופאי גסטרו, מנהלי מחלקות בבתי החולים השונים) וכולם הודיעו לי שהיא חייבת לקבל את התרופות.
בינתיים החמיר מצבה ורופא גסטרו המטפל הכריז שהיא עברה ממצב קל- בינוני לבינוני -קשה ולערימת התרופות נוסף הרמיקייד.
לא אפרט כאן את מאבקי מול הרופאים, כולל רופא הילדים שלנו, כשנודע להם שאני מתעקשת למצוא משהו חלופי ופונה לרפואה האלטרנטיבית. היה מאוד קשה להתמודד עם התקפותיהם האשמותיהם והניבויים השחורים משחור.
בעזרת השם (לאחר שניסיתי כמה רופאים אלטרנטיביים) הגעתי בחיפושי לפרופסור משה עירון (שטרנפלד) בתל אביב. הפרופסור הינו רופא פנימאי שלמד רפואה בטכניון ובנוסף למד ומטפל בדרכים אלטרנטיביות (רפואה סינית ,איובדה, אוזון ועוד).
סוף סוף ,לאחר חודשים פגשתי רופא שהיה מוכן להקשיב לי ולטיעוני נגד התרופות – לא מרפאות, מדכאות את מערכת החיסון, ב25% מהמקרים גורמות לסרטן אחרי שנים, והשפעתן מתפוגגת אחרי כ-3 שנים כשהנזק כנראה נשאר. מדכאים את הקרהון -טענתי- והורסים מערכות אחרות שעכשיו הן בריאות , אז איפה ההיגיון.
הפרופסור הציע מיד טיפול שבועי באוזון – טיפול הניתן אצלו במרפאה עלי-ידי אחות מוסמכת. האוזון כך הסתבר לי הינו חומר המחדש תאים ומחזק את מערכת החיסון. בנוסף הוא המליץ על הורדת מאכלים -סוכר, דברי חלב ולעבור לקמח כוסמין (המכיל 10% גלוטן ביחס לקמח הרגיל) ולהימנע ממאכלים תעשייתיים.
מצבה של בתי כשהגענו לפרופסור היה בכי רע מבחינה תפקודית – היא הפסיקה ללכת לאולפנה וקיבלה לימודי טללים בבית, מזה חודשים שהפסיקה את החוגים בהם השתתפה עד אז – כדורסל וקראטה והעיקר – לא היה לה כוח לעשות כלום. מבחינה רגשית מצבה לא היה טוב יותר.
-לאחר כמה שבועות של טיפול אצל פרופסור עירון – אוזון ודיאטה – היא התחזקה ,הצבע חזר לפניה ,הסימפטומים של המחלה נחלשו והיא חזרה לאולפנה למספר ימים בשבוע.
לאחר מספר חודשים היא כבר חזרה לשחק כדורסל באופן חלקי ואחרי שנה חזרה לאימוני הקראטה.
מדדי הדלקת השתפרו כל הזמן וכך גם כוחותיה. הרמיסיה במחלה החלה כמעט במקביל לטיפול אצל הפרופסור שלנו.
לאחר כשנתיים של טיפול שבועי באוזון ודיאטה עם מעקב צמוד של הפרופסור היא כל כך התחזקה גופנית ונפשית עד שיכלה להצטרף לדיאטה מיוחדת לחולי קרהון על פי סיפרה של "אליין גוטשל" (לצאת ממעגל הקסמים) . הדיאטה מתבצעת בארץ בעזרת "עמותת הפחמימות הספציפיות".
העמותה ליוותה אותנו מאותו יום ועד בכלל. אבי כהן האיש העומד בראש העמותה הוא איש יקר במיוחד שתמיד שם לעזור ולייעץ .
עברו 4 שנים מאז התגלתה המחלה אצל בתי וברוך השם מצבה מצוין – אין התקפים, משקלה תקין, מדדי הדלקת חזרו להיות ברמת הנורמה, היא מלאת חיות ושמחת חיים. בינתיים השיגה לפני שנה חגורה שחורה בקראטה, נמצאת שנה שנייה בשרות לאומי (מחוץ לבית).
מזה כמה חודשים שאינה צריכה יותר את טיפולי האוזון (אם הזמן החלה לקבל אוזון פעם בחודש ) והיא ממשיכה כל הזמן את הדיאטה של "הפחמימות הספציפיות".
קוראים יקרים רציתי לספר לכם את סיפורי כדי שתדעו שיש אפשרויות נוספות לחולי הקרהון מלבד לתקוף את הגוף שגם ככה מוחלש ,בחומרים הרסניים .
פרופסור עירון ,איש יקר, היווה בשבילנו מגדלור בחשיכה -הוא הוכיח שאפשר גם אחרת.
חולי קרהון, הורים מודאגים אשמח להיות בקשר ולתרום מניסיוני.
רותי בן חיים
ruthybenhaim@gmail.com
פסיכולוגית
by 