מאת : פרופסור משה עירון
אישה באמצע שנות השבעים לחייה הגיעה למרפאתי בעקבות כאבים מפוזרים בעצמות, על רקע סרטן שד גרורתי שהגיע לעצמות. בהיסטוריה הרפואית שלה הופיע גם לחץ תוך עיני (גלאוקומה) המטופל בטיפות עיניים וכן על אוסטיאופורוזיס בדרגה בינונית עד קשה שגם היא טופלה בתרופות. הסיבה העיקרית לפנייתה לעזרה הייתה כאב מותני עם הקרנה לשתי הרגליים.
עם הגיעה למרפאה נראתה האישה עגומה למדי ולא רק בגלל מחלתה הבסיסית. בשיחה מעמיקה יותר התברר כי המחלה פרצה לאחר מות בעלה האהוב. ילדיה חיו באזורים שונים בעולם והקשר החברתי שלה היה עם המשפחה הקרובה וידידיה משכבר הימים.
גוף נפש
התחלתי בדיקור סיני כטיפול מקובל בכאבי מותניים עם הקרנה לשתי הרגליים. בו זמנית הרבינו לשוחח על הבעל שנפטר ועל הקשר בין תחושת האובדן לבין התפרצות המחלה הממארת והתנהגותה האלימה. דברנו רבות על תחושת הבדידות שלה וההרגשה שהיא לכאורה לבד ללא התמיכה אותה קיבלה לאורך השנים מן הבעל. בנינו בהדרגה את הביטחון שלה בעצמה ואת ההכרה הפנימית כי היא איננה לבד בעולם. התגובה לטיפול בכאבים הייתה מהירה ובתוך פחות מ-3 חודשים חלפו הכאבים לגמרי.
במעקב האונקולוגי שנערך לה, נמצאה בלימה של הפיזור הגרורתי בעצמות. לא ניתן היה להבדיל בין הגרורות לבין תהליך האוסטיאופורוזיס. המחלה נרגעה לגמרי למרות שלא קיבלה שום טיפול כימותרפי. מאחר ולא היו למטופלת כאבים, החלטנו על הפסקת הטיפול. במשך כשנתיים שמרה האישה על קשר טלפוני לעדכון על מצבה הבריאותי הטוב.
במקרה זה היה חשוב ביותר להרגיע את הצד הנפשי והרגשי של האישה. שיפור זה אפשר לגוף לקבל את הטיפול ולעודד ריפוי. האישה חיה ללא כאבים וללא צורך במשככי כאבים. מצב מחלתה הבסיסית השתפר ללא הכר כמו גם האוסטיאופורוזיס. שמחנו יחד איתה על השיפור במצבה ועל כך שאנו נפרדים בשמחה וכידידים טובים.
by 