מאת : פרופסור משה עירון
צלקת היא דרכו של הגוף "לתקן" את עצמו לאחר פציעה, תאונה, כוויה בדרגה גבוהה או ניתוח. במקרים קשים, או בגלל נטייה גנטית, ה"תיקון" אינו עולה יפה ונוצרת צלקת קלואידית – צלקת אשר הפיקוח על חלוקת התאים בה נפסק והתאים ממשיכים לצמוח ללא הרף. צמיחה זו יוצרת צלקת עבה ומכוערת, עם תגובה של אודם וגירוד, בעלת מרקם עור בלתי אחיד.
מיטוכונדריות
תאי העור בצלקת קלואידית הם נטולי מיטוכונדריות. מיטוכונדריה היא חלקיק של התא אשר תפקידו לייצר אנרגיה, כמו בוכנה במכונית. תא בריא מכיל בין מאות לבין אלפי מיטוכונדריות. בתאי צלקת קלואידית וכן בתאי סרטן אין מיטוכונדריות וכנראה שזו הסיבה בגללה איבדו התאים הללו את השליטה על חלוקתם. מעבר לכך, בצלקת קלואידית לא צומחות שערות תכונה שגם היא אופיינית לתאים ממאירים. המשמעות היא שבצלקת קלואידית קיימת נטייה מוגברת להתפתחות סוגי סרטן העור בעיקר עם החשיפה לשמש. עד כה, ברפואה הקונבנציונאלית, לא נמצאה דרך להחזרת מיטוכונדריות לתאים או לחידוש ייצור ותפקוד המיטוכונדריות ובכך להחזיר את התאים למצבם הבריא הקודם, ולכן הטיפול בצלקות קלואידיות הוא קשה גם במסגרת בית חולים.
אולם קיימות דרכים לא קונבנציונליות אשר אני נעזר בהן בכדי להשיב את המיטוכונדריות לתפקוד בתאים. למעשה במובן מסוים זוהי פריצת דרך טיפולית עם השלכות מרחיקות לכת לבעיית צלקת קלואידית בעור וכן לגבי הבריאות הכללית של הגוף אשר מסיבות אלו ואחרות, פחתו או נעלמו המיטוכונדריות בתאים.
כיצד מטפלים?
על מנת לטפל בתאי צלקת קלואידית שעברו שינוי, אנו משלבים טיפול באמצעות שלושה מכשירים: ביו-תהודה, אוזון ולייזר רך וכן מוסיפים תוספים תרופתיים אשר מעודדים ייצור מיטוכונדריות בתאים. מהר מאד האודם המקומי והגירוד נרגעים. בהמשך תהליך ההחלמה נראה שינוי בצבע הצלקת אשר מתקרב בהדרגה לצבע העור הטבעי ועובי הצלקת יורד. אצל גברים ואצל חלק מן הנשים אנו רואים צמיחת שיער הדרגתית בצלקת והמשמעות היא שסיכוי הצלקת להשתנות למאירה חדל להוות איום.
הטיפול המשולב מעניק למטופלים שיפור אסתטי משמעותי, איכות חיים גבוהה יותר, ובעיקר שינוי במהות התהליך- כך שהסבירות להתפתחות מחלה ממארת מהצלקת פוחת משמעותית.
התוצאות מצדיקות את הטיפולים הרבים הנדרשים לכך. כי אין מחיר לאיכות החיים, אין הערכה מדויקת לשיפור אסתטי במראה החיצוני שלנו, ואין דרך לכמת את הפחתת הסיכון למחלה ממארת באזור המצולק. המטופל יכול שוב ללכת לים ולחזור לפעילות חברתית שנמנעה ממנו קודם ללא חשש, אם כי חשוב תמיד שלא להגזים בחשיפה לשמש.
by 